בכל פעם שילדים אוכלים או שותים, סביבת הפה עוברת שינויים. חיידקים המצויים ברובד השיניים מפרקים סוכרים ופחמימות ויוצרים חומצות, שעלולות להוציא מינרלים משכבת האמייל. הרוק מסייע לאזן את החומציות ולהחזיר לשן חלק מהמינרלים שאבדו, אך כאשר החשיפה לחומצות חוזרת לעיתים קרובות, מנגנון ההגנה הטבעי אינו תמיד מספיק. הנחת פלואוריד נועדה לתמוך בתהליך החזרת המינרלים ולשפר את עמידותה של מעטפת השן בפני חומציות.
איך הפלואוריד משפיע על אמייל השן?
הפלואוריד הוא חומר המסייע לתהליך הנקרא רה-מינרליזציה, כלומר החזרה של מינרלים לאזורים שנחלשו באמייל. כאשר הוא בא במגע עם פני השיניים, הוא יכול לחזק אזורים בהם התחיל אובדן מינרלים, עוד לפני שנוצר חלל המחייב סתימה. לכן הטיפול אינו מיועד רק לילדים שכבר סבלו מעששת, אלא עשוי להתאים גם כחלק מגישה מניעתית.
מי עשוי להזדקק להנחת פלואוריד?
רופא השיניים אינו בוחן רק את גיל הילד, אלא את מכלול גורמי הסיכון. ילדים שכבר התגלו אצלם מוקדי עששת, ילדים שמרבים לנשנש בין הארוחות, מי שמתקשים בצחצוח או ילדים עם הצטברות משמעותית של רובד חיידקים על השיניים עשויים להזדקק להגנה מוגברת. גם שימוש במכשירים אורתודונטיים, צפיפות שיניים, יובש בפה או מצבים המקשים על שמירה של היגיינת הפה עשויים להשפיע על ההמלצה. הערכת הסיכון מאפשרת לקבוע האם יש צורך בטיפול ובאיזו תדירות נכון לבצע אותו.
חומר שמותאם לטיפול בילדים צעירים
במרפאות שיניים משתמשים בדרך כלל בלכה המכילה פלואוריד, הנמרחת בכמות קטנה ישירות על השיניים. החומר מתקבע במהירות גם בנוכחות מעט לחות, ולכן אין צורך שהילד ישמור על פה פתוח במשך זמן ממושך. לילדים מתחת לגיל שש, ההמלצות מתייחסות לבחור פלואוריד בריכוז המתאים כחומר מועדף, בין היתר בשל הכמות המבוקרת המונחת על השיניים.
מה הילד מרגיש במהלך הטיפול?
לפני הנחת החומר מנקים את משטחי השיניים. לאחר מכן מורחים שכבה דקה באמצעות מברשת קטנה. הטיפול אינו כולל קידוח או זריקת הרדמה, ובדרך כלל מסתיים תוך דקות ספורות. החומר עשוי להשאיר תחושה מעט מחוספסת או דביקה על השיניים, ולעיתים יש לו טעם מורגש, אך התחושות הללו זמניות. הכנה מוקדמת של הילד באמצעות הסבר קצר ופשוט יכולה לסייע לו להבין מה צפוי ולהפחית את החשש מהטיפול.
הנחיות לאחר הנחת פלואוריד לילדים
ההנחיות לאחר הטיפול עשויות להשתנות בהתאם לסוג התכשיר בו נעשה שימוש. לעיתים הילד יתבקש להימנע מאכילה או משתייה למשך פרק זמן מסוים, ובמקרים אחרים ניתן לשתות או לאכול מזון רך זמן קצר לאחר היציאה מהמרפאה. ייתכן גם שיומלץ להמתין עם צחצוח השיניים עד השעה שקבע הצוות הרפואי, כדי לאפשר לחומר להישאר במגע עם האמייל.
האם יש משמעות להרגלי האכילה?
הטיפול מחזק את עמידות השיניים, אך תדירות החשיפה לסוכר ולחומציות ממשיכה להשפיע על הסיכון לעששת. אכילת ממתק כחלק מארוחה שונה מנשנוש של מזונות מתוקים לאורך שעות רבות, משום שכל חשיפה חדשה עלולה להתחיל סבב נוסף של ירידת חומציות בפה. גם שתייה ממותקת לאורך היום משאירה את השיניים בסביבה מאתגרת. לכן כדאי לרכז חטיפים מתוקים לזמנים מוגדרים, לעודד שתיית מים ולהימנע מהירדמות עם בקבוק המכיל משקה ממותק.
מתאימים לכל ילד תוכנית מניעה אישית
מעוניינים לחזק את ההגנה על שיני ילדכם ולצמצם את הסיכון להתפתחות עששת? במרפאות השיניים שלנו ניתן לקבל בדיקה יסודית, ותוכנית מניעה המותאמת לגיל הילד. קבעו תור ובדקו אילו אמצעי הגנה יכולים לסייע לילדכם לשמור על שיניים בריאות.
